כעס הינו רגש טבעי, אינטליגנטי וחשוב , שיכול לעלות כאשר הצרכים שלנו אינם נענים. בימים הללו ימי קורונה, אפשר לשים לב לתנועה הטבעית של התודעה שמביעה כעס או האשמה. 

אם נתבונן בכעס נראה שהרבה פעמים אנחנו נתפסים בו, ובמקום שהוא יאיר את דרכנו בתבונה, הוא הרבה פעמים גורם לנו להרבה סבל. בתוך הסחרור של הכעס אנחנו הרבה פעמים מגזימים, ומחמירים עם הסיטואציה, מתעלמים מנקודות זכות, רואים את המציאות באופן מאוד נקודתי, ונתפסים בתוך אין סוף מחשבות חוזרות ונשנות – שפוגעות בנו ובאחר. 
תרגול המיינדפולנס מציע לעבוד עם הרגשות דרך מפגש מאפשר ולא שיפוטי שמאפשר  לחזור למרחב שיש בו יותר שקט ונינוחות, וכך גם לעבור מתגובה אוטומטית לתגובה מתוך בחירה. 

"אני כועסת" היא משתפת, תלמידה בקורס המיינדפולנס, כשנשארנו לבד אחרי השיעור. " אני רואה אנשים סביבי שממשיכים כרגיל. לא נזהרים, לא שומרים על הגיינה בסיסית , חלק יוצאים אפילו שהם בבידוד, וזה מכעיס אותי, הם מסכנים את כולם, מסכנים גם אותי". אני מביטה בה, הגוף שלה מכווץ, נראה מפוחד. ואני תוהה כמה היא בקשר עם תחושות הגוף שלה, עם מה שקורה בתוכה. 
"איך זה מרגיש בגוף?" אני שואלת אותה. ומשהו בה נע בעדינות חדשה כשהיא מביטה פנימה "כיווץ" היא אומרת " מתח בראש , בכתפיים"  כן, אני אומרת, מביטה בה ברכות, מרגישה בתוכי גם את הכאב, הפחד שלה. "את יכולה להיות עם זה, לתת לזה מקום בתוכך?" 
"אני לא רוצה " היא אומרת. 
בטח זה טבעי אני עונה, אז יש גם התנגדות, מרגישה את ההתנגדות? 

וכך לאט לאט מרגע לרגע אנו חוקרות את הכעס, את ההתנגדות, את כל החוויה שלה כפי שהיא עולה מרגע לרגע.  ולאט לאט, אני שמה לב שמשהו בה מתרכך ונרגע. 
אחרי כמה דקות היא אומרת "את יודעת, מוזר, הכל נשאר אותו דבר, אבל אני מרגישה אחרת – יותר שקטה"  

במעבר מתגובתיות – לתגובה נבונה, אנו בעצם מבחינת המוח עוברים משימוש רק בחלק מהתפקודים של המוח ובעיקר המערכת הלימבית שהיא המערכת הרגשית לפעולה שכוללת את הקורטסקס הקדמי, שמאשר חיבור נבון לגוף, ללב ולתודעה.

זה בלתי אפשרי להפסיק לכעוס, כעס הוא אוניברסלי.  גם במערכות היחסים הכי קרובות, לכעס יש מקום ותפקיד. 
ובו בעת יש לנו יכולת גם להשאר קרובים, לשמור על קשר, לאמפתיה, חמלה, באמת לשים לב מה קורה בתוכנו ולאחרים ,וכיצד אנו משפיעים על מישהו אחר.  

כך שכשאנו מתרגלים מיינדפולנס, יש כאן הזמנה גם לשים לב למה שקורה בתוכנו – לשים לב לכעס ללא שיפוטיות. ובו בעת, לבדוק איך אני יכולה להגיב באופן נבון יותר. 
כשאנו מתחילים לתרגל מיינדפולנס, אנחנו  מתחילים לשים לב להרגלים שלנו, לעצור לפני שפועלים ולבחור תגובה מיטיבה. בתהליך של החקירה של הכעס טוב לזכור שיש לנו 100% אחריות על התגובות שלנו.  אין לי לנו אחריות על התוצאות, על המציאות, על הצד השני – יש אין סוף נסיבות שמשפיעות על מה שקורה.   אבל כן יש לנו אחריות והשפעה כיצד נגיב. 

3 עקרונות בחקירה של הכעס

1. כעס הוא רגש אינטיליגנטי, וחשוב שעוזר לנו להבין שאנו צריכים לפעול כי כשהגבולות שלנו נחצים, ויש לנו צרכים לא מסופקים
2.  הכעס "חוטף אותנו" ואז כל הזהות שלנו מושפעת מהכעס, ובכך יש סבל. אנו נחטפים מהתבונה והלב שלנו. 
3. כשאנו לומדים לעצור ולהעמיק את הנוכחות, אפשר ליצור טרנספורמציה בחיים שתייצר חופש עמוק.

ישנם מספר דפוסים  נפוצים לביטוי כעס: 

1. התפרצות של הכעס

2. מחזיקים את הרגש ויוצרים מניפולציה- פאסיב אגרסיב

3. הענשה של מישהו אחר, איום

4. רכילות, השפלה של אנשים

לא משנה באיזה אופן אנו מביעים את הכעס, האתגר הינו להעמיק פנימה ולגלות את הצורך האמיתי שנמצא מתחת לפני השטח.  לרוב הכעס לא עוזר לנו למלא את הצרכים שלנו אלא ההפך, אנשים יתרחקו ויגיבו גם מתוך דפוסי הכעס שלהם. 

לכן אחד הדברים שחשוב לעשות הוא לשים לב לדפוסים ולהיות בקשב איתם.  

אז מה עושים?  איך משנים את הדפוסים ?  

1. עצירה – מתחילים  בעצירה ושינוי נקודת המבט מבחוץ פנימה.  מהאשמה של האחר, ללקיחת אחריות על החוויה הפנימית שלי, עם הבנה ואמפתיה.