שלום, מרחב "תודעה בריאה" הופק מתוך רצון לתמוך בכל מי שסובל מדאגה, לחץ, פחד, ורגשות קשים אחרים בצל משבר הקורונה. האתר נבנה על ידי מתנדבים מעמותת מינדפולנס ישראל, ארגן רוטרי ומרכז מיינדפולספייס. כל המורים מלמדים בהתנדבות.

תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך

להעמיק את הנוכחות

מוזמנים לתרגול עם מיכל גורל להבאת המודעות אל רגע ההווה עם תודעה אוהבת, בימי הקורונה המתוחים. תמלול השיחה מופיע בלשונית "מידע נוסף"
מיכל גורל מנחה למיינדפולנס ושינוי חברתי

מיכל גורל

מנחת מיינדפולנס ומתרגלת מעל עשור. מייסדת כנס MIND THE PLANET. עוסקת בחיבור בין תרגול פנימי לעשייה מודעת, מתוך חיבור לאיכויות הלב. אקטיבסטיתת חברתית סביבתית.

ברוכות הבאות וברוכים הבאים לקורס מיינדפולנס שלנו. המפגש שלנו היום יעסוק בתשומת לב לנשימה, שאנחנו מתחילים להביא יותר מודעות ונוכחות עם התודעה שהיא אוהבת.
אנחנו יכולים להתחיל לשים לב שאנחנו הולכים עם החוויה שלנו שמושכת אותנו לאינסוף מקומות. אנחנו יכולים לשמוע צלילים באים והולכים. את המחשבות שלנו, את הרגשות, את התחושות, כל התפישות והחוויות שלנו שבאות מרגע לרגע.
הן יכולות להיות ממש חזקות ולקחת את תשומת הלב שלנו לכלמיני מרחבים ודברים שקורים. כדי לייצב את תשומת הלב וכדי להרגיע את עצמנו, הדרך הכי פשוטה ובסיסית ואחד הדברים שעוזרים, זה תרגול של תשומת לב לנשימה.
ממש כמו שהבאנו תשומת לב לתחושות שלנו ולמה שקורה אצלנו בחדר, ושהבאנו תשומת לב לכתפיים, לרגליים, ממש באותו אופן אפשר להביא תשומת לב לנשימה שלנו. היופי הוא שתשומת לב היא משהו שאפשר לבחור לאן הוא ילך. אפשר לבחור לאן להפנות את תשומת הלב שלי ובאיזה אופן, כך שמתחת לכל הגלים של החוויה שלי, מתחת לכל מה שקורה, תמיד יש משהו שאפשר לחזור אליו. וזה היופי של התרגול הזה של תשומת לב לנשימה.
אז איך אנחנו עושים את זה? איך אנחנו מביאות ומביאים תשומת לב לנשימה?
כמה דברים. אחד זה למצוא את המקום שבו הכי קל לנו להרגיש את תשומת הלב. אם אתם רוצים אפשר לקחת שאיפה עמוקה ממש עכשיו ולשים לב איפה הכי קל לי לשים לב לנשימה. אולי באיזור האף, איפה שהאוויר נכנס ויוצא. אולי באיזור הגרון. אולי בחזה, לשים לב לעליה וירידה של החזה. לשים לב לבטן שמתרחבת. אפשר גם לשים לב לכל הנשימה, איך היא נכנסת ועוברת, להרגיש את כל הגוף כולו שנע עם גלי הנשימה.
זה ממש לא משנה לאן אנחנו מביאות את תשומת הלב. זה בחירה, מה המרחב שבו הכי נוח לי לשים לב לנשימה שלי. גם אם קשה לנו, אפשר לשים יד על הבטן ולהרגיש את התנועה שלה. מתוך זה שאני שמה לב ליד ולבטן, יש איזושהי נוכחות. אפשר להעביר את תשומת הלב לבטן שמתרחבת וליד שנוגעת. מה שעובד.
אנחנו יכולות בזמן התרגול גם לשים לב להשתנות של הנשימה. אם היא עמוקה או רדודה, אם יש חמימות או קרירות. באיזור האף אפשר לשים לב לאוויר קצת יותר קר שנכנס וקצת יותר קר שיוצא. אפשר לשים לב להתחלה של הנשימה, לאמצע שלה, לסוף. אפשר לשים לב להפסקות העדינות שבין שאיפה לנשיפה. אפשר לשים לב גם לגישה שלנו לנשימה. האם אני מנסה לשלוט בה. האם אני מתנגדת למשהו. לראות מה קורה כשאני מתחילה לייצב ולשחרר את עצמי באמצעות הנשימה. לשים לב שהנשימה נותנת לנו מרחבים של שקט ויציבות שיש להם עומקים אינסופיים.
רואים את הכלבלב החמוד הזה? אנחנו נעבור על כמה דימויים של איך לפגוש את הנשימה. אחד מהם הוא כמו כלבלב קטן שהבאנו הביתה. הוא רץ, קופץ, עושה פיפי. ואנחנו מנסים לאמן אותו. זה לא יעזור לנו לצעוק עליו, זה לא יעזור לנו לכעוס עליו. זה יעזור להביא יציבות, תשומת לב, אהבה, ולהגיד לו שוב ושוב: בוא, שב. בוא, שב. ואולי להביא לו משהו קטן כשהוא עושה את העבודה. ממש באותו אופן אפשר לפגוש את הנשימה.
אנחנו בעצם מתאמנות, זה אימון מוחי. ברור שהתודעה נודדת, זה הטבע שלה, זה ההרגלים שלה. היא אימנה ולימדה אותנו לנדוד למחשבות ולאינסוף דברים שמעסיקים אותנו. כשאנחנו רוצות להתאמן להביא את התודעה לרגע הזה, אנחנו יכולות להביא את המרחב הזה של אימון, של תרגול, שהכל בסדר עם זה שהתודעה נדדה, זה לא אמור להיות אחרת. אבל ברגע הזה שבו אני שמה לב, איפה שאני יודעת שהתודעה שלי נדדה – זה הרגע שאני יכולה להגיד לעצמי, איזה יופי, עכשיו אני במודעות. לתת לכלבלב ברגע שהוא חוזר, את הממתק. איזה יופי, תודעה, שחזרת. בואי. עכשיו נחזור לנשימה.
דימוי אחר: דימוי של פרפר על פרח. דמיינו את העדינות הזאת של פרפר שפוגש פרח. האם באותו אופן, באותה אינטימיות אני יכולה לפגוש את הנשימה שלי. ממש ברכות. אני לא מנסה לאלץ אותה להיות שום דבר, אני לא מנסה לאלץ אותה לשום דבר, לא מנסה לגרום לה להיות משהו אחר, אלא ברכות אני מנסה להרגיש את הנשימה במרחב שיש בו אינטימיות.
דימוי שלישי שאני רוצה להביא זה דימוי של הר. תדמיינו את ההר הגבוה הזה, שלרגעים יש שמש ולרגעים שלג, אבל ההר נשאר הר. השמש עולה, ירח עולה, חורף, אביב, קיץ, סתיו, וההר נשאר יציב, במנוחה. באותו אופן, אנחנו בלמידה לייצב את עצמנו, כך שיכולים להגיע כלמיני רגשות ומצבי חיים, ומשהו בתוכנו נשאר יציב, יציבות של הר.
יש שיר קטן, יפה, שאני רוצה להקריא לכם. קטע משיר.
נשימה קטנה,
נשמי אותי בעדינות,
תחפרי בי בעדינות
מאחר שאני הנהר
שאני לומדת לחצות.
אני הנהר
שאני לומדת לחצות.

נכנס עוד כמה רגעים לתרגול של מדיטציה, כמה דקות, שבע דקות של תרגול של תשומת לב לנשימה. אפשר למצוא לכם מקום נוח לשבת. תודה שהקשבתם לי.

מרחב ההתנדבות ותמיכה בזמן קורונה

התרופה לפחד היא אהבה, נתינה, ראיית הטוב זמן של קושי הוא גם זמן לחיבור דרך נתינה וקבלה

מרחב ההתנדבות ותמיכה בזמן קורונה

התרופה לפחד היא אהבה, נתינה, ראיית הטוב זמן של קושי הוא גם זמן לחיבור דרך נתינה וקבלה

סגירת תפריט

הרשמה לשידור לייב

קישור לזום

תודה שנרשמת

תודה שנרשמת למפגש שלנו.
מצורף לינק לכניסה דרך אפליקציית זום:

קישור לזום