שלום, מרחב "תודעה בריאה" הופק מתוך רצון לתמוך בכל מי שסובל מדאגה, לחץ, פחד, ורגשות קשים אחרים בצל משבר הקורונה. האתר נבנה על ידי מתנדבים מעמותת מינדפולנס ישראל, ארגן רוטרי ומרכז מיינדפולספייס. כל המורים מלמדים בהתנדבות.

תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך

מפגש עם רגשות

סנדיה בר קמה בשיחה על מערכת היחסים שלנו עם הרגשות שאנו חשים .תמלול השיחה מופיע תחת לשונית "מידע נוסף"
סנדיה בר קמה

סנדיה בר קמה

סנדיה בר-קמה, מתרגלת ומלמדת בדרך הדהרמה: דרך הלב והתבונה. משתמשת בכלים מהמסורת והתרגול הבודהיסטי ומהמסורת של האי-שניות (נון-דואל). מורה ללימוד ותרגול מיינדפולנס, בודהיזם ומדיטציית ויפאסנה, מתרגלת ומלמדת מזה 25 שנים. חיתה 7 שנים חיי פרישות ותרגול באשרם ליוגה ומדיטציה בארצות הברית.

תמלול השיחה

מתמללת: גל לביא

שלום לכולן ולכולם, שמי סנדיה והנושא של השיחה שלנו היום זה מיינדפולנס ורגשות

ולפני שאני אתחיל בכלל לדבר על מיינדפולנס ורגשות אני אתחיל במשל או סיפור שמסתובב במסורת 

שאני מאוד אוהבת שהוא מאד כזה מדויק ולעניין.

הסיפור מספר על נזיר שאב המנזר שהוא מאוד אהב נפטר והנזיר עומד בגן של המנזר ובוכה 

ועובר שם איזה מישהו ככה מהכפר ליד ואומר לו היי אתה נזיר למה את בוכה?

אז הנזיר מסתובב אליו ובאהבה ובשלווה אומר לו אני בוכה כי אני עצוב. 

ומה שהסיפור היפיפיה הזה בא להדגיש לנו זה שהרבה פעמים אנחנו חושבות וחושבים שכשאנחנו נתרגל

ונתרגל מספיק או נתרגל "כמו שצריך", נתרגל נכון אנחנו נפסיק "לסבול" כביכול מרגשות לא נעימים.

מה שנקרא "רגשות שליליים" אני לא סתם עושה במרכאות תכף אני ככה אתייחס לזה שבעצם על פי הדהרמה אין רגשות שליליים יש רגשות נעימים ורגשות לא נעימים. ולפעמים אנחנו חושבים מה לא בסדר בי שעדיין, כן אני אני שומעת את זה הרבה ממתרגלות ומתרגלים, עדיין מופיע הכעס, עדיין מופיעה קנאה כאילו משהו לא בסדר כאן בתמונה. אז אני מקווה שבסוף השיחה הזאת יהיה מאוד מאוד ברור ששום דבר לא לא בסדר בתמונה הזאת וכמו שאומרת פמה צ'ודרון, ציטוט שאני מאוד אוהבת שלה – כל הרגשות שלנו הנעימים והלא נעימים הם בדיוק מה שאנחנו צריכות וצריכים בשביל להרגיש חיים לגמרי אנושיים לגמריי וערים לגמרי. 

ואם נזירה כמו פמה צ'ודרון אומרת לנו כמה חשוב להרגיש את כל הרגשות שלנו אז זה כנראה נכון.

והיחס שלנו לרגשות מבחינת הדהרמה הוא מאוד מאוד משתלט ודומה ליחס של האינטליגנציה הרגשית ואני אוהבת איך שתיהם ממש מדברות, אני קוראת לשיעור הזה כשהבודהה פגש את האינטליגנציה הרגשית. 

הם מדברים באותה שפה כמעט, את אותם עקרונות הם מביאים לשדה התרגולי שלנו ואחד מהם באמת זה כמו שאמרתי קודם, גם באינטליגנציה הרגשית אין דבר כזה רגש שלילי יש רגש שהוא לא נעים לנו 

אנחנו נרגיש את זה בגוף, אנחנו נרגיש אולי כיווץ נרגיש את המחשבות שמלוות את הרגש הזה 

שהן לא נעימות אבל הרגש הזה הוא מופיע בשביל לתת לנו מתנה ובהמשך השיחה נדבר 

על איזה מתנה הרגשות גם הנעימים וגם הלא נעימים באים לתת לנו.

אז קודם כל מיינדפולנס ורגשות, הדבר המרכזי אפשר להגיד זה מערכת היחסים שלנו עם הרגשות.

מהי מערכת היחסים שלי עם הרגש הזה שהופיע עכשיו ברגע זה.

האם זאת מערכת יחסים מיטיבה, האם זאת מערכת יחסים מקבלת מאפשרת או שזאת מערכת יחסים שהודפת ומתנגדת? אפשר להגיד המיינדפולנס ורגשות מאפשר לנו לפתח אינטימיות עם עולמנו הפנימי ועם החלקים של הרגשות והמחשבות והתחושות הגופניות.

אז בואו קודם כל נדבר קצת על מה הוא רגש. 

רגשות תופסים כזה מקום מרכזי בחיים שלנו ומשפיעים על הלך הרוח שלנו ומצב הרוח שלנו ומערכות היחסים שלנו במיוחד ולא תמיד אנחנו בעצם מספיק מכירים מה הוא רגש בעצם 

אז נתחיל במידע קודם כל על מהו רגש. 

רגש הוא תופעה כמו כל שאר התופעות בעולם התופעות הוא מופיע, חולף או משתנה ואח"כ חולף.

הוא מופיע בהתאם לתנאים ונסיבות מסויימים שמאפשרים את הופעתו, התנאים והנסיבות משתנים גם הרגשות האלה משתנים, התנאים והנסיבות משתנים עוד והרגש הזה חולף ומשתנה ברגש אחר. 

רגש זו תופעה פסיכופיזית זאת אומרת יש לה מרכיבים גופניים של תחושות גופניות ויש לה מרכיבים של עולמנו הפנימי של המחשבות של ההלך רוח, של המצב רוח, של מה קורה לנו בתוכנו כשמופיע הרגש הזה בעצם שילוב של מה שאנחנו אומרים גוף נפש, כל רגש שמופיע הוא גם בגוף והוא גם בפעילות המנטלית במחשבות שלנו על הרגש הזה. 

חלקנו אנחנו אנשים יותר שמחוברים לגוף יותר סומטיים אנחנו יותר בקלות נרגיש מה קורה בגוף

נגיד הופיעה קנאה אנחנו יותר בקלות נרגיש את הכיווץ, בית החזה או רעד בבטן או המחנק בגרון.

חלקנו אנחנו אנשים יותר מנטליים אנחנו יותר מחוברים למה עובר לנו בראש אז אנחנו יותר בקלות נחוש את המחשבות שמלוות את הרגש של הקנאה את זה ש – אוי איך מישהו אחר קיבל משהו שאני לא,

תחושה של חסר. אז עוד כמה דברים על רגשות רגש הוא כמו גל יש לו כזאת תנועה הוא מופיע לרוב, 

הוא מתחיל כשהוא קטן  ככל שאנחנו נזהה אותו שהוא יותר קטן ככה יהיה לנו יותר קל לעבור אותו, אבל אם אנחנו לא נזהה אותו כשהוא קטן זה גם בסדר כי הוא יגדל וככל שהוא יגדל הוא יהיה יותר אינטנסיבי וככל שהוא יהיה יותר אינטנסיבי יהיה לנו יותר קל לזהות אותו. 

אף רגש לא מופיע משום מקום כאילו פתאום נחת עליי התקף זעם, הוא התחיל בקטן רק אולי לא שמתי לב 

וגם היו מחשבות מלפני שגרמו לו להופיע, תכף נדבר על השילוב הזה של מה גורם למה להופיע.

אז הוא מתחיל כגל ועולה ועולה ועולה עד שהוא מגיע לאיזה שהוא פיק, לאיזה שהוא שיא.

וכשהוא מגיע לשיא הזה הוא מתחיל לרדת וזה בשורות טובות במיוחד אם אנחנו מרגישים שאנחנו עכשיו על איזה לפעמים, במיוחד נגיד עם כעס לפעמים יכולות ויכולים להרגיש כאילו אנחנו יושבים על הלוע של הר געש ואנחנו לפעמים גם יש תחושה שאני עכשיו אכעס לנצח, העלבון הזה אוכל אותי ואני לא אוכל לסלוח לעולם. 

וזו תחושה שיכולה להיות מאד אמיתית ואותנטית לרגע הזה אבל משהו בנו אולי עם התרגול יכול להיזכר ולדעת אני עכשיו בפיק הפיק הזה אולי יקח שעות, ימים למרות שבאמת אין דבר כזה אבל נגיד בתחושה. 

אבל מתישהו משהו אני זוכר שמתישהו זה גם יתחיל לרדת ועבודה עם הרגש לרוב אנחנו לא נעשה כשאנחנו בפיק כשאנחנו בפיק אנחנו פשוט כמו שנכנסים מתחת למים ומגיע גל, אנחנו יורדים מתחת לגל נותנים לו לעבור מכילים אותו מאפשרים לו מקבלים אותו וכשהוא קצת שוכח אפשר להתחיל לעשות איתו עבודה. 

רגש מתרחש תמיד בכאן ועכשיו ברגע ההווה.

יכול להיות שמה שהיה הטריגר שלו זו איזה שהיא מחשבה על עבר, משהו שעשו לי או משהו שקרה לי 

משהו משמח או משהו עצוב יכול להיות שזאת תהיה מחשבת עתיד על מה חלילה עלול לקרות

מחשבה עתידית של מה עלול לקרות יכולה לעורר רגש של פחד

מחשבה על שאולי מחר כרטיס הלוטו שמילאתי יניב תוצאות טובות זו מחשבה שיכולה להעלות שמחה

כך או כך מה שמעלה את הרגש, כל רגש שהוא זה תמיד איזה שהיא מחשבה

אולי זאת תהיה מחשבה כל כך זעירה, כל כך מעודנת שאנחנו לא נזהה אותה הרבה פעמים אנשים אומרים

אני קמתי בבוקר התעוררתי בבוקר ומיד חשתי את הדכדוך, לא הייתה שם שום מחשבה, 

פשוט הופיע הדכדוך, כשאין לנו מספיק מיינדפולנס זה מרגיש לנו ככה כשאנחנו עושים זום אין ומתחילים לבחון את החוויה שלנו לא דקה אחרי דקה ואפילו לא שניה אחרי שניה אלא ננו שניה 

ברזולוציה מאוד מאוד מאוד מעודנת תמיד יש שמה מחשבה קודם. 

זו יכולה להיות אפילו לא מחשבה שלמה, לא משפט, מח אפילו לא מחשבה, מח קצר אבל זה היה שם

קמנו בבוקר המוח היה ריק ממחשבות פקחנו עיניים נלחץ הכפתור של אני ומה שמופיע עם האני זה המחשבות והמחשבות שגורמות לנו לחוש כך או אחרת. 

זה חשוב לדעת כי מיינדפולנס ומחשבות שאנחנו לא נדבר על זה היום אבל מיינדפולנס ומחשבות מאד מאד משמעותי בהקשר של איך אנחנו פוגשים ופוגשות רגש.

עוד דבר שטוב לדעת על רגשות זה דבר מאוד מאוד דינמי הם מופיעים מאד מהר הם גם חולפים 

הם בתזוזה הם כל הזמן בתזוזה באנגלית זה נקרא emotion, 

E – אנרגיה 

in motion – בתנועה 

אנרגיה in motion כל הזמן בתנועה, רגע אחד אני מסתכלת החוצה ואומרת איזה יופי שיורד גשם ואני באמת שמחה ברגע הבא אני מסתכלת החוצה ואומרת איזה באסה שיורד גשם ואני מתמלאת דכדוך, מה שזה לא יהיה זה מאוד מאוד בתנועה וזה גם יכול להיות דבר שמועיל לזכור כי אנחנו לא צריכים להיות בחסדי הדבר הזה, כאילו זוהי עכשיו הזהות שלי, זוהי עכשיו המהות שלי, זה האופי שלי זה מי שאני.

אני פחדנית אני כעסן אני בכיינית, לא  מופיע רגש משתנה 

לפעמים זה בכי לפעמים זה כעס לפעמים זה פחד לפעמים זאת שמחה לפעמים זה אהבה זה כל הזמן בתנועה אז אין מה לדאוג ואין לנו גם מה להיאחז זה כל הזמן בתנועה. 

תכף אני גם אדבר על איך לעבוד עם רגשות אבל מה שעוזר לזכור זה שהרגש הוא גם תמיד מופיע בגוף

ככל שהרגש יותר חזק יותר עם עוצמה ככה אנחנו יותר בקלות נרגיש אותו בגוף. 

אם זה רגש מעודן אנחנו פחות נרגיש אות בגוף. 

 

כמו שאמרתי קודם יש אנשים עם יותר אוריינטציה גופנית ויש אנשים שפחות אבל כשעושים איתו עבודה העבודה עם הגוף היא מאד מקלה כי רוב הזמן כשאנחנו פוגשים רגשות אנחנו מייד עוברים לכאן – לראש. 

אנחנו חושבים על הרגש חושבים שוב ושוב על הרגש הזה, נדמה לנו שאנחנו עם הרגש

אבל זה לא מדוייק כשאנחנו חושבים על הרגש אנחנו דווקא לא עם הרגש מיינדפולנס ורגשות מזמין אותנו להיות עם הרגש הרבה יותר בגוף והרבה פחות במחשבות על להיות עם ולא לחשוב על. 

הרבה פעמים אנחנו לא יודעים או נשאלת הרבה פעמים השאלה, אני שומעת אותה הרבה פעמים במיוחד ע"י מתרגלות ומתרגלים אז כשמופיע רגש אז מה הדהרמה אומרת האם להדחיק אותו להתכחש לו או האם לתת לו ביטוי. אה אומרים לי שמותר לי להרגיש רגש לעשות לו מקום אז יאללה נשחרר ניתן לכל העולם לדעת מה אני חושבת ומה אני מרגישה בהקשר למשהו מסוים אם אני כועסת על מישהו אז אני אביע את דעתי.

והדהרמה אומרת יש בין מה שנקרא דיכוי לבין ביטוי יש את דרך האמצע.

דרך האמצע מדברת על מצד אחד לא להדחיק ולהתכחש או אפילו לא לבטל או להקטין 

לא לא אני לא באמת מרגישה את זה, לא לא נעלבתי, לא אני לא כועסת, גם לא להקטין את עצמנו ואת העוצמה של הרגשות שחיים בנו לפעמים זה חלק ממי שאנחנו כמו שפמה צודרון אמרה עוזר לנו להיות אנושיים לגמרי, חיים לגמרי וגם ערים לגמרי ערים לרגשות האלה

מצד אחד אנחנו לא רוצים להתכחש, מצד שני אנחנו לא רוצים גם להתבחבש ולהתפלש, לפמפם לפמפם את הרגשות בעזרת מה, בעזרת המחשבות עליהם, מה עשו לי כמה זה לא בסדר ומה אני אעשה להם חזרה

ותראו מה אני אגיד להם, וכבר לתכנן בראש את כל האימליים שאנחנו נכתוב, את האימליים הכועסים או הוואטספים שנכתוב. ובין זה, בין שני הקצוות האלה דרך האמצע היא לפגוש עם מודעות עם אפשור של הרגש בתוכי, הדהרמה מבחינה בין, כשהדהרמה אומרת לעשות מקום לרגשות היא מתכוונת לאפשר עצם זה שהם עלו בנו לאפשר את זה, לעשות לזה מקום בתוכנו לא ללכת להשפריץ את זה למישהו ללא הבחנה או ללא שיקול דעת או ללא מיינדפולנס. עצם זה שהופיע הרגש בתוכי מאפשר לי לעשות לו מקום, לפגוש אותו לראות מה הוא מביא לי מה המתנה שהוא מביא לי, תכף נדבר על נושא המתנה, מאפשר לי לשהות איתו ולשהות עם חלקים בתוכי שאולי עדיין לא פגשתי או לא פגשתי ככה וזה עוזר לנו לצאת מהתגובה האוטומטית לרגשות  במיוחד לרגשות הלא נעימים אבל גם לרגשות הנעימים לפעמים יש לנו תגובה אוטומטית של התנגדות

והמפגש המודע והמטיב עם רגשות זה לפגוש אותם עם פתיחות עם קבלה עם אפשור ללא התנגדות 

ללא היאחזות מצד אחד וללא הדיפה מצד שני. 

הרבה פעמים כשיש לנו קצת קילומטראז' בתרגול אנחנו מצפים שלא יופיעו יותר רגשות לא נעימים וזאת לא ציפייה ריאלית וזה גם לא צייפיה מיטיבה כי כמו שאמרתי קודם הרגשות שאנחנו קוראים להם הלא נעימים הם לא לא מיטיבים, הם באים לספר לנו משהו. באים לספר לנו משהו על עצמנו באים לתת לנו מתנה חשובה

ולא רק שאין צייפה שהם לא יבואו אלא גם יש לפעמים אפילו אפשר לפגוש איתם עם עניין וסקרנות

וואלה הקנאה הזאת אולי לא רגש שאני לא כל כך מכירה, או אשמה או בושה או כעס חלקנו פחות מכירים 

ו- וואלה הרגש הזה הופיע בשביל שאני אולי אוכל לעשות איתו, 

אני לא חושבת שבשביל זה הוא הופיע בהכרח הוא לא הופיע בשביל שום סיבה מסוימת אבל אם הוא כבר הופיע אז הנה הזדמנות להכיר חלקים ואופנים שבהם אני פוגשת את העולם מתנהלת עם העולם 

ואני יכולה ללמוד מזה משהו ללמוד מזה משהו על עצמי.

והרי כל הנושא של מדיטציה ומיינדפולנס זה חקר התודעה זה מה שהדהרמה בעצם מלמדת 

כלים ופרספקטיבות שמאפשרים לנו לחקור את התודעה. 

בשביל מה, בשביל שנוכל לעצב את התודעה, להכיר את התודעה ולשחרר את התודעה. 

אז רגשות הם חלק מאד מאד גם אורגני וגם חשוב בחקר התודעה. 

אז הרבה פעמים התגובה כמעט האינסטינקטיבית לרגשות לא נעימים זה התנגדות כי הם לא נעימים לנו 

הם לא מרגישים לנו נעים בגוף, בלב במחשבות אז התגובה הראשונית שלנו אפשר במיוחד לשים לב לזה בגוף אבל גם ברמה המנטלית אפשר לשים לב שאנחנו בהתנגדות יש כיווץ כשמופיע רגש לא נעים יש כיווץ ואנחנו מתנגדים בכל מיני אופנים, אנחנו מתכחשים, אנחנו מורידים מסך אנחנו לא רוצים להרגיש אז אנחנו הולכים לדברים המוכרים כמו התמכרויות זה אחד מהם, לאוכל, לאוכל, לאוכל לשוקולד, כולנו מכירים את הדרכים שלנו להוריד מסך.

בימינו זה לא רק להוריד מסך אלא דווקא זה להפעיל מסך, אז המסכים זה עוד דרך לא להרגיש להיות הרבה מול הפייסבוק, אינסטוש טוויטר לא יודעת מה יש, להיות הרבה בעבודה,כן כל הדרכים האלה שאנחנו לא רוצים להרגיש. אלה אופנים להדוף ולדחוק רגשות לא נעימים. עוד אופנים זה בעצם אופן של התנגדות להרגיש זה להאשים את עצמנו. להפוך את עצמנו ל אני לא בסדר להאשים את עצמנו שבכלל הופיע הרגש הזה וזה החץ השני שהבודהה מדבר עליו במשל החיצים. החץ הראשון זה הופיע משהו מהחיים מהעולם

החץ השני זה התגובתיות שלי למה שהופיע וגם אם ההופעה היא משהו פנימי בין אם זה פנימי או חיצוני התגובתיות התגובה הריאקטיביות שלי אל מה שהופיע זה כבר החץ השני ואח"כ השלישי והרביעי והשיפוט אני שופטת את עצמי על זה שהופיע הרגש ואז אני שופטת את עצמי על זה שאני שופטת כן אנחנו עושים לעצמנו זה כבר חוליה על חוליה שכבה על שכבה של שיפוטים וכעס עצמי.

הדהרמה מזמינה אותנו לא לקחת את הרגש שהופיע ולהפוך אותו לחץ כלפי עצמנו ולא לשפוט את עצמנו זה לא אשמתי שהופיע הרגש הזה אין לנו יכולת להשפיע או לשלוט ברגשות שמופיעים.

כן יש לנו יכולת להשפיע מאוד על מה אני עושה פעם אחת כשהרגש הזה הופיע. 

אבל ההופעה הראשונית שלו שזה נכון שעם התרגול ועם הפרימה ההדרגתית או המהירה של הסנקארות והשינויים העמוקים מאד שקורים לנו בעזרת התרגול באופן טבעי ואורגני רגשות לא נעימים יפחתו ההופעה שלהם, זה בטח לא יבוא מהתנגדות או ניסיון להתרחק מהם כמו שאומר הביטוי 

'אי אפשר להיכנס למים מבלי להירטב' , אי אפשר להיות human being  בלי שיהיה לנו רגשות.

אגב לטיבטים יש שתי מילים סך הכל לרגשות – עצב ושמחה, זה מנעד הרגשות שיש לטיבטים.

אנחנו אולי בגלל שאנחנו במערב יש לנו עושר ורב גוניות והרבה הרבה, יש הרבה תחכום וניואנסים בעולם הרגשי שלנו שאני חושבת שזה דבר טוב. 

אז באמת הדבר הראשון שקורה כשמופיע בנו רגש לא נעים אם זה קנאה ואם זה תוקפנות ואם זה קטנוניות

ואם זה בושה, אם זה כעס, אנחנו יכולים להגיד לעצמנו זה לא אשמתי ואנחנו יכולים להפנות כלפי עצמנו חמלה כי הרגשות האלה הם לא  נעימים ולא נעים ולא קל לנו לחוות אותם. ואנחנו יכולים לראות איך אנחנו פוגשים אותם באופן אחר מאשר האופן המורגל האוטומטי. 

דיברתי קודם על להאשים את עצמנו, גם להאשים מישהו אחר שהוא אשם לי ברגשות שלי בגללו או בגללה 

או בגללם או בגלל הממשלה הרגשות האלה הופיעו. אז מצד אחד אנחנו לא רוצים להאשים את עצמנו מצד שני אנחנו לוקחים אחריות מלאה על זה שהרגש הזה הופיע ועכשיו מה אני עושה איתו. 

אז במסורת יש מודל שנקרא בראשי תיבות rain כמו גשם באנגלית, פשוט מודל שעוזר לנו ככה קצת לזכור אולי בזמנים שהגל הזה הוא ככה קצת יותר לכיוון הלמעלה או שהוא קצת מתחיל לרדת אנחנו יכולים להיזכר אה כן יש איזה שהוא מודל, מה זה היה המודל הזה, אה גשם, כן גם אוקיי rain מה זה rain. 

 

ה – R – Recognize – זיהוי 

 

קודם כל הדבר הראשון שצריך לקרות בעבודת מודעות זה מודעות אי אפשר לעשות עבודת מודעות בלי מודעות, אז מיינדפולנס למה קורה לי עכשיו הוא דבר מאד משמעותי. אנחנו יכולים אולי להסתובב יום שלם עם איזה שהיא תחושת נאחס כללית כזאת או להרגיש משהו לא מובן למישהו ופתאום אנחנו רגע עוצרים ואומרים רגע מה קורה פה מה קורה לי, אה אני בעצם נעלבתי או אני מפחדת, אני באיזה שהיא חרדה לקראת משהו או אני בעצם כועסת. העצירה הזאת רגע שמיינדפולנס מאפשר לנו מאפשר לנו רגע לראות מה קורה, מה קורה עכשיו, מה קורה ללא שיפוטיות, זיהוי, ה- R  של ה- rain זה – recognize. 

 

ה- A מאחר שאנחנו כמו שאמרתי קודם שזה רגש לא נעים התגובה הראשונית שלנו היא התנגדות אז באופן טבעי הדבר הראשון אחרי זיהוי יהיה Acceptance ההפך מהתנגדות קבלה.

לעשות מקום לאפשר להזמין לברך וולקאם זה מה שהגיע עכשיו שלום וואלה אני מכירה אותך כבר 

כן כעס וואלה חבר ותיק ברוך הבא.

יש סיפור בדהרמה על מורה דהרמה קשיש שהתחיל לחוות אלצהיימר היו לו ככה פרקי זמן של אין אנד אאוט

והרבה תלמידים וקולגות ואנשים שמאוד העריכו ואהבו אותו היו באים לבקר אותו והוא היה פותח את הדלת

היה שומע דפיקה בדלת היה ניגש לדלת היה פותח אותה והיה אומר אני כבר לא מזהה פרצופים אני כבר לא זוכר שמות אבל אם את או אתה בדלת שלי עכשיו ברוכים הבאים היכנסו.

וזה האופן שבו אנחנו מזמינות ומזמינים לפגוש את הרגשות שלנו. אם אתה הרגש הזה עכשיו מתדפק לי על הדלקת וולקאם אני פותחת את הדלת זה ה- acceptance זה הקבלה ההסכמה. אני לא שמחה אולי שבאת לבקר אני לא אעשה מאמצים שתגיע לעיתים יותר קרובות אבל אתה כבר כאן יש הסכמה. 

 

ה – I של ה rain זה inquiry או investigate והכוונה בחקירה בעברית, חקירה אנחנו רגילים לחשוב על חקירה כעל חקירה מנטלית כעל חקירה של לנסות להבין למה למה, רגילים לחקירה פסיכולוגית בעיקר של למה זה קרה או מה הביא את הרגש הזה לקדמה. מההורים, מהמפץ הגדול אנחנו הופכים להיות היסטוריונים

החקירה הדהרמית היא לא חקירה מנטלית היא לא חקירה אנליטית אנחנו לא מנתחים את הרגש אנחנו חוקרים אותו בגוף בעיקר בגוף ובאפשר להגיד באנרגיה בתחושות באסוציאציות בדימויים במה עולה בנו

במפגש עם הרגש בגוף.

זה כמו שאם אנחנו נרצה לנסוע לארץ שעוד לא היינו בה אז אנחנו יכולות ויכולים לקרוא על זה בגוגל ולראות תמונות ולראות מפות ולקרוא על האנשים ועל המסעדות ועל היערות ועל האגמים אבל זה אחרת לגמרי מאשר אם ניסע אל הארץ הזאת ונתהלך בה, נטפס את ההרים נשחה באגמים נדבר עם האנשים נאכל את האוכל נראה את המראות במו עינינו זאת תהיה חקירה חוויתית, לזה הכוונה. 

 

ה –N של ה rain ה – non identification לא להזדהות כל כך עם הרגש הזה, הרגש הזה כשם שהוא הופיע

מאיפה הוא הופיע מי יודע מאיפה הוא הופיע? הופיע מאיפשהו ביקר אצלי קצת זמן והמשיך הלאה מה עושה אותו שלי מה עושה אותי בהזדהות מלאה עם הרגש הזה, כולי עכשיו הרגש הזה, 

לא הנה בזמן שאני כועסת יש בי חלק שגם אוהב גם יש בי חלק שאולי אכפת לו גם יש בי חלק שאולי נעלב גם יש בי חלק, יש לי את הרגליים, הרגליים עכשיו לא כועסות. יש לי את הישבן על הכרית, הישבן לא כועס. 

יש לי גם הידיים לא כועסות, קצת פחות לקחת בעלות וזה מתקשר למה שאמרתי קודם קצת פחות להאשים את עצמנו על זה שהרגש הזה עלה, קצת פחות לקחת את זה אישי, זה קצת מצחיק אולי לדבר על רגשות שלי שלנו שמופיעים בנו ולהגיד לא לקחת את הרגש אישי כן כמו שאמרתי קודם רגש זאת תופעה בעולם התופעות 

היא נעה ונדה בהתאם למה גורם לה להופיע תנאים ונסיבות זה מה שגורם לה להופיע.

והרגש הזה מופיע כמה זמן, גל הגל הזה עולה ואח"כ יורד ואח"כ ממשיך הלאה לבן אדם הבא או למי יודע לאן. ועוזר, עוזר לזכור כמה שניתן בזמן, בזמן אמת כמובן שהרבה מהעבודה של מיינדפולנס עם רגשות נעשית בדיעבד וזה בסדר גמור כי כשאנחנו כמו שאמרתי קודם עם הגל הזה אנחנו אההה שאף אחד לא יפריע לי להיות עם הרגש הזה עם קול ממיינדפולנס, בסדר אז אנחנו נהיה עם הרגש הזה מתי שיתאים להיות איתו. במיוחד אני רוצה להגיד שהרבה פעמים אני שומעת אנשים באים ואומרים לי נורא כעסתי על מישהו או על מישהי ובאותו רגע לא יכולתי להיות בחמלה כלפיה או כלפיו. 

ואני אומרת מאיפה הציפייה הזאת מעצמנו שאנחנו נוכל בו זמנית גם לכעוס נורא על מישהו וגם לחמול עליו זו ציפייה כל כך לא מיטיבה מעצמנו וזה ציפייה שהיא גם יש בה משהו יש בה איזה שהוא זרע שאומר הכעס הזה לא בסדר, זה שוב זה בעצם בהתחפשות דהרמית ניסיון להדוף את הרגש הלא נעים הזה. 

אז אני אומרת שבו עם הרגש הזה לא חייבים עכשיו לפתוח שולחן ועכשיו לארח אותו ולקחת את המזוודות שלו ולפתוח ולעשות לו מקום בארון אבל ברגע הזה עכשיו שהוא מבקר תהיו איתו אל תעשו כל מיני מניפולציות רוחניות רק בשביל לטאטא אותו כי הוא לא נעים. 

 

אז אה דבר אחרון שאני אוסיף זה באמת המודעות למחשבות ואיך המחשבות משפיעות לנו על הרגשות. 

מודעות שיכולה להיות מאוד מועילה כי היא מחזירה אלינו את, אני לא רוצה להשתמש בביטוי שליטה כי זאת לא שליטה אבל היא מחזירה אלינו את האוטונומיה או את הבעלות על החוויה שלנו וככל שאנחנו יותר במודעות לאיזה מחשבות היו שם שככה הציתו את הרגש הזה אנחנו גם יכולים מתוך אותה קבלה 

ומתוך אותה חקירה גם להבין שהרגש הזה ייתכן שמה שהעלה אותו זה בעצם איזה שהיא פרשנות של המציאות של אנשים אחרים והרגש הזה הוא לאו דווקא התגובה היחידה ברפרטואר התגובות האפשרי. ולפעמים הרעיון הזה או הפרספקטיבה הזאת הם לא מועילים הם לא רלוונטים ועזבו אותי עכשיו אני עכשיו ברגש הזה ואל תציקו לי ולפעמים אפשר למצוא. אני אישית מוצאת את זה מאוד מועיל, לראות שהרגש הזה הוא תולדה של פרשנות מסוימת הוא לא האופן היחיד הבלעדי האקסקלוסיבי להתייחס לסיטואציה.
טוב יש לי עוד המון מה להגיד על רגשות סיפורים שלמים  אבל נראה לי בגלל קוצר הזמן 

אנחנו נעצור רגע כאן ואז אנחנו נתייחס לשאלות. 

 

לפעמים אנחנו לא תמיד בקלות כל כך מפרידים יש לנו את החוויה והחוויה היא תמיד כולית היא הוליסטית, אבל לצורך התרגול של המיינדפולנס אנחנו מפרידים את החוויה למרכיבים. כמו שיש לנו מרק ואנחנו לצורך ההבנה איך לעשות את המרק הזה שוב אנחנו מפרידים זה סלרי, זה תפו"א, זה בטטה.

אז ככה גם את החוויה שלנו אנחנו לוקחים וקצת מפרקים אותה באופן מלאכותי למרכיבים בשביל להביא 

לכל מרכיב מיינדפולנס אח"כ בשביל לקחת את כל החוויה חזרה ביחד ולהחזיר אותה לשלמותה.

אז החוויה שלנו מורכבת מחמשת החושים, ממה שאנחנו רואים, ממה שאנחנו שומעים, ממה שאנחנו מריחות טועמות וחשות בגוף ומעולמנו הפנימי, המחשבות, הרגשות, הפרשנויות, הלכי הרוח, התפיסות 

ההרגלים המנטליים התבניות וכו'. 

אז לפעמים רגש הוא יופיע כתוצאה ממפגש של חמשת החושים, אנחנו נריח ריח מסוים והריח הזה אולי יעלה לנו איזה שהוא זיכרון והזיכרון הזה יכול להיות נעים ואולי לא נעים, אנחנו נראה מראה מסוים והמראה יכול לעלות בנו שמחה ויכול לעלות בנו עצב, אנחנו יכולים לראות עץ מסוים חרוב שיזכיר לי את ילדותי ואיך טיפסתי על חרובים בקיבוץ וכמה היה כיף ולעומת זה הוא יכול להזכיר לי איך כבר לא קיימים כמעט חרובים ואיך כורתים עצי פרי וזה יכול להעלות בי עצב.

אז המפגש עצמו עם אחד מחמשת החושים הוא בפני עצמו לא מעורר רגש, אוקיי הריח של היסמין הפורח לא מעלה רגש מה מעלה רגש הזיכרון. הזיכרון זה קשור לחלק המנטלי, זה המחשבות, הזיכרונות, התוכניות, מחשבות עתידיות, מחשבות של עבר כנ"ל לגבי כל אחד מהחושים. 

יש מפגש של החוש עם האובייקט של החוש. העין פוגשת מראה, צורה, האף פוגש ריח האוזניים פוגשות צליל זה בפני עצמו לא מעורר בנו רגש, מה שמעורר בנו רגש זה התגובה שלנו ל- האם זה נעים לי או לא נעים לי לרוב, יש גם לא נעים ולא לא נעים אבל לא ניכנס לזה והתגובה הזאת כשהיא הולכת ותופחת או נהיית פחות ראשונית פחות מעודנת היא הופכת להיות איזשהו רגש שהושפע מהתפיסות שלנו, מהמחשבות שלנו.

זה עונה על השאלה, עוד שאלות, התייחסויות? 

 

שאלה – משתתפת: רק שאלה, אם אפשר כן לקחת את זה למקום אחר חשבתי יותר שנדבר על חמלה עצמית אפשר כמה מילים על חמלה עצמית? 

תשובה – סנדיה: לא אבל אם יש לך שאלה על רגש שקשורה לחמלה עצמית. 

תשובה – משתתפת: כרגע לא עולה לי. 

 

שאלה – משתתף: דווקא על הלא לא נעים הייתי רוצה שתרחיבי יש את הנעים ואת הלא נעים 

נאחזים בנעים כדי להיפטר מהלא נעים הלא לא נעים זה באמצע שם.

תשובה – סנדיה: לא הלא לא נעים הוא לא באמצע הוא פשוט לא נספר לא נרשם בתרגום לעברית 

מתרגמים אותו כסתמי זאת אומרת הוא פשוט לא נרשם. 

למשל תחושה במרפק רובינו אין לנו שם תחושה אז אנחנו לא יכולים, זה לא מקוטלג כנעים או לא נעים 

זה פשוט אין לנו שם אין לנו מספיק מיינדפולנס. 

 

סנדיה: סורי אני רציתי לשלוח לכם במייל יחד עם התזכורת שהשתנה הנושא ושכחית 

שאלה – משתתפת: את יכולה לדבר רגע על הבו זמניות שאני יכולה גם לכעוס וגם לאהוב מישהו 

תשובה – סנדיה: כן זאת שאלה מצוינת כי זה בעצם משהו ששכחתי לציין קודם.  

בקשר לכמה רגשות בבת אחת זו שאלה מאוד במקום כי בעצם הרגשות לרוב הם לא באים לבד.

רגש לרוב הוא בא עם חמולה עם דודים ובני דודים וסבתות והוא לא בא לבד ואנחנו יכולים להתחיל לזהות מתוך היכרות, מתוך שאנחנו לאט לאט מתחילות ומתחילים להתקרב אל עולמנו הפנימי

אנחנו מתחילות ומתחילים להכיר את עולמנו הפנימי וגם לראות איזה רגשות אצלי באים לרוב לא תמיד 

ביחד עם אלו רגשות אחרים. חלקנו למשל אצלי במשפחה גדלנו בבית מאוד ליברלי מאד פתוח אבל רגש של כעס זה מביש. מביש להרגיש לא מראים את זה. מי שכבר כועס אז הוא באיזה שהוא אופן מבישים אותו.

אז לי יש לינק נוצר לי לינק כזה בפנים של רגש של כעס הוא בא יחד עם רגש של בושה.

יש אנשים שעם אצלם רגש של כעס מופיע יש להם כזה לינק לפחד אולי הם נענשו כשהם היו קטנים כשהם הרגישו כעס. שמעתי, מישהי אמרה לי באחת הקבוצות שאצלה רגש של שמחה מופיע עם פחד שזה יאבד או זה תכף יחלוף או תכף יופיע המשהו הרע שמחכה מאחורי הפינה אסור לשמוח יותר מדי זה מפחיד.

או מישהי אחרת אמרת ששמחה מופיעה אצלה עם אשמה,

 איך אפשר לשמוח בעולם כשיש ילדים רעבים או חיות נכחדות. 

הרגשות אצלנו לרוב הם באים עם עוד רגשות ובהחלט זה טוב מתוך החקירה הפנימית לזהות להכיר את עצמנו, להכיר איזה רגשות אצלי הולכים יד ביד עם איזה בשביל שנוכל להתחיל קצת לפרום.

המיינדפולנס עוזר לנו לשחרר את האוטומטים ועוזר לנו להתחיל להביא לשם, להכניס למשוואה דברים אחרים דברים מיטיבים. עוד דבר שטוב לזכור יש רגשות שהם לא רגשות ראשוניים  

למשל כעס הוא לא רגש ראשוני אז בעצם מתחתיו אפשר להגיד באופן מטאפורי יהיה רגש אחר

רגש שאולי פחות נעים לנו להרגיש כמה שכעס הוא רגש לא נעים אז יש רגשות שעוד פחות נעים לנו להרגיש כמו למשל פחד, למשל פחד לפעמים, התגובה שלנו לפחד תהיה כעס. 

פגיעות, פגיעות זה מאוד חשוף, כעס כביכול שומר עלינו יותר קל לנו לפגוש להיות עם כעס מאשר עם הפגיעות. עלבון הרבה פעמים, במקום להרגיש את העלבון אנחנו פשוט כועסים, כועסות. 

אז כן אנחנו יצורים מורכבים אנחנו לא כל פעם one at a time יש לנו מכלול של רגשות שלפעמים באים ביחד כדפוס ולפעמים באים ביחד באופן חד פעמי ברגע הזה וזה טוב לזהות כשאנחנו מתרגלים ומתרגלות את המודל הזה של rain אז ה – R של ה – recognize של הזיהוי זה טוב לזהות איזה עוד רגשות יש לנו שם

מה עוד מופיע יחד עם הרגש הזה.

אז קודם כל אני רוצה להגיד בקשה למודל הזה, rain הוא מודל, לא להתאהב במודל, 

החיים יותר משמעותיים, החיים זה מה שקורה, לפעמים אנחנו רוצים להתאים את המודל לחיים ולא ההפך. 

אבל לפעמים זה עוזר ככה לזכור איפשהו מאחורה של המיינד לזכור את המודל הזה.

אבל בחיים הוא יכול להופיע באופנים שונים, הוא לא בהכרח יופי לפי הסדר, לא בהכרח כל המרכיבים שלו יופיעו, אבל מכל המרכיבים שלו אני הכי הייתי רוצה להדגיש את ה – acceptance את החמלה עצמית 

לעצמנו כשמופיע רגש שאנחנו לא חשים לא חשות איתו בנוח ואת המרכיב של החקירה בגוף.

אנחנו יכולים בעצם, כל רגש אנחנו יכולים לחקור בשלוש הרמות בשלושת הרבדים של החוויה 

הרובד הגופני, הרובד הרגשי והרובד המנטלי. אז ברובד הגופני איך זה מופיע בגוף זה כיווץ זה חום זה קור

זה הלב דופק נורא מהר, זה הנשימה קצרה, זה זיעה , זה רעד בידיים, זה לחץ בבטן, תחושות גופניות. 

ברובד של הרגשות, איזה עוד רגשות מופיעים עם זה האם זה רגש ראשוני או לא אם הוא לא איזה רגש מסתתר מתחת. מה מערכת היחסים שלי עם הרגש הזה האם זה רגש שיש לי איתו רומן, רגש שמופיע אצלי הרבה אולי אפילו קצת באוטומאט או זה רגש שהוצאתי עליו חוזה לא בבית ספרנו.

אז מה מערכת היחסים שלי עם הרגש הזה או הרגשות האלה.

וברובד המנטלי, איזה מחשבות מלוות, מה אני אומרת לעצמי מה עובר לנו בראש בנוכחות הרגש הזה. 

חקירה מאוד מאוד מלמדת לפעמים יש תגליות, וואלה זה מה שעובר לי בראש כשאני עצובה, זה מה שעובר לי בראש כשאני כועסת זה מה שעובר לי בראש כשאני שמחה, וואלה מעניין לא ידעתי את זה על עצמי. 

אחת המשתתפות: יש גם את ההתנהגות, סנדיה: נכון, יש גם את הרובד של ההתנהגות אני בכוונה לא נכנסת אליו כי כמו שאמרתי קודם הדהרמה עניינה הוא קודם כל החקירה העצמית, חקירת התודעה וההתנהגות מעבר לזה שאנחנו נפעל באופנים שהם לא פוגעים לא בנו ולא באחרים באחרות אז על ההתנהגות אין לי הרבה מה להגיד. אני סומכת עליכם ועליכן שתמצאו את הדרך המיטיבה ביותר לבטא את הרגשות האלה ויש כמובן גם יכול להיות שגם אולי בקורס הזה יהיו גם הרצאות על איך לבטא ויש כמובן גם מלא סדנאות שמדברות על איך לתקשר באופן יותר מיטיב גם בדהרמה כל הנושא של פעולה נכונה

של דיבור מיטיב, של אורח חיים נכון, אלה מרכיבים שהם בין אדם לחברו, בין אישה לרעותה ובהחלט לדהרמה יש הרבה מה להגיד על איך אנחנו מתנהלים בעולם אבל הפוקוס של מיינדפולנס ורגשות זה פוקוס פנימה.

 

שאלות? 

אז תודה רבה, תודה רבה שבאתם להקשיב ולתמוך ותודה לצופים ולצופות בבית

ונסיים אולי ברגע של שקט משותף. 

הלוואי שהתרגול שלנו יועיל ויטיב עם כל היצורים החיים, 

הלוואי שהתרגול שלנו יתרום לתנועה של התעוררות אצל כל היצורים החיים ואנחנו בתוכם. (גונג) 

 

מרחב ההתנדבות ותמיכה בזמן קורונה

התרופה לפחד היא אהבה, נתינה, ראיית הטוב זמן של קושי הוא גם זמן לחיבור דרך נתינה וקבלה

מרחב ההתנדבות ותמיכה בזמן קורונה

התרופה לפחד היא אהבה, נתינה, ראיית הטוב זמן של קושי הוא גם זמן לחיבור דרך נתינה וקבלה

סגירת תפריט

הרשמה לשידור לייב

קישור לזום

תודה שנרשמת

תודה שנרשמת למפגש שלנו.
מצורף לינק לכניסה דרך אפליקציית זום:

קישור לזום