מה למדו אותנו במקום זה? דרך אלפי שנות פטריארכיה. וזה לא נגד גברים, אלא תיאור התודעה והחברה האנושית- מאז שהאדם גילה שאפשר לשלוט באחרים, בטבע , ובנשים. שאפשר לשלוט בהן, להשאיר אותו בבית.  בגלל טראומות, אין פה האשמה, אלא תיאור של הטרגדיה האנושית , שאפשר לצאת ממנה. נחוצה התבוננות אמיצה ביותר על איפה אנו, ולאן אנו רוצות להגיע.  

מה שגיליתי- חלק מהמרכיבים של המצפן:

1.  שלושת הכוחות- שמושכים אותנו תמיד לדפוסים הישנים, מוכרים ואותומטים שלנו
2. הדבק

נבין את המרכיבים הללו, ואז נשאל איך אפשר לצאת מהמלכוד הזה.

אז מהם שלושת הכוחות : המוח, החברה, והמשפחה

כשאני מדברת על המוח-
אני מדברת קודם כל ובעיקר על גזע המוח, המוח הקדום שמכיל את 

המוח הזוחלים- שמשותף לנו ולחיות, המוח הלימבי שאחראי על הרגשות, והאמיגדלה שמפקחת על הקשר בין החוץ לפנים.  כי המוח הזה, ההישרדותי, לא מתעסק במה שמתעסק המוח החושב- שהוא גם מתנה וגם קללה עבורנו.

הוא לא יודע מילים , מושגים, וזמן.  הוא מתעסק בלשמור על חיינו. מה המשמעות של הדבר הזה? היא עצומה, ובעצם היא מנהלת את חיינו. המשמעות אומרת שאנחנו נחפש תמיד את הדרך המהירה ביותר להבין מה קורה במצאיות , כדי שנוכל במהירות האפשרית להגיב באופן שישמור על חיינו – fight flight freez/ 

אלו תגובות שמאפשרות לנו להתמודד עם מצבי סכנה או איום. המוח הזוחלי – מה שהוא יודע לעשות זה להבחין, אך ורק בין שני מצבים- מסוכן או לא מסוכן. זהו , נגמר מה שהוא יכול לעשות.
מה שחשוב להבין , זה האופן שבו הוא מקטלג מה שיוביל לתגובה שלנו,מאוד מהיר.  מסוכן או לא מסוכן.

עשיו אני קופצת קדימה בהתפתחות, עם התפתחות המוח החושב. 

ועם ההתפתחות של החברה, שמשרישה לנו כל מיני אמונות קולקטיביות , שמכתיבה תנועות שלנו, בין היתר דרך הסתכלות על דברים דרך הפריזמה של בסדר לא בסדר. אני כרגע בחיים שלי, ובהנחייה שלי- מתמקדת בכל העולם של הבסדר לא בסדר. 

אם נסתכל שנייה- ממש קחו רגע פנימה והחוצה, תדמיינו לשנייה את הטבע, עצים, ציפורים , חיות , צמחים,  תדמיינו אם בעולם הזה- הטבע קיים הרעיון הזה של בסדר לא בסדר. מה אתן אומרות? 

ברור שלא. 

מה זה אומר הדבר הזה? שזה המצאה של האנושות. וההמצאה הזאת, לצערי הרב, ככל שאני יותר ויותר שנים בתוך התודעה הזאת, ואני כל פעם נדהמת גם מעצם הקיום של הדבר הזה, שהוא אשלייה, הוא לא מתאר שום דבר שנכון לגבי אף אדם. 

האם אתן חושבות שיש איזה שהוא תינוק, או תינוקת שנולדו לא בסדר?  זאת  לא אפשרות. זה משהו שלמדנו, ובצורה כל כך חריפה, שהוא מחליף את המסוכן לא מסוכן.
בגלל שזה כל כך קל לקטלג לפי בסדר לא בסדר, זה מתחזה לקטלוג של החיים. ודרך הפריזמה הזאת אנו מתנהלות מהבוקר עד הלילה. כך ספגנו מהורינו, והורי הוריים, וכך אנו גם מספיגות את הדורות הבאים. 

ניקח נשימה, כי זה נהיה עוד יותר רדיקלי. זה המסלול אל השחרור העצום שמחכה לכולנו. בחיבור אל המהות הטבעית.

החלק השלישי היא המשפחה שהיא ההיתוח של כל מה שדיברנו עליו. כל מה שהחברה מטווחת, כולל המבנה המשפחתי המטומטם שכמעט כולנו גדלנו בתוכו, כי ככה זה המשפחה המדורנית. לא זכינו לחוות משהו שנמצא בעומקי הקיום שלנו, חוויה שבטית של יחד. שאין רק דמויות ספורות שעליהן אני יכולה להשען, ולקבל מענה לצרכים. והדמויות הללו, שרק הן יכולות לתת מענה, כל אמא וכל אשה יודעת כמה זה קשה ותובעני להיות שם במאה אחוז.  ועוד ממציאים לנו במסגרת הבסדר לא בסדר להיות אמא מושלמת. 

שאני לא פגשתי, אלא אם כל האמהות מושלמות.  אחר כך המציאו תורה שלמה שנקראת “אמא טובה דיה” ומה זאת “טובה דיה” בהשוואה למה- למושלמת, לא השתנה כלום.

כל הדברים הללו, מביאים אותנו למתח, להיות באשמה, תסתכלו על זה שנייה, כמה זמינה לנו האשמה בתור מנגנון שלכאורה מחולל שינוי אצלנו. כי הוא רק מוחק אותנו עוד יותר. התפקיד של האשמה לא לחסל אותנו, אלא לעורר אותנו להבנה העמוקה והמשמעותית שיש לנו השפעה על אנשים אחרים. אבל אם עשיתי משהו, שיש לו השפעה על מישהו אחר, הכיווץ שאנו חוות בלתי נסבל. למה? כי לימדו אותנו להשתמש בכוח שיושב על הבסדר או לא בסדר. אם עשיתי משהו, ומישהו נפגע, אני לא בסדר. 

מה המנגנונים שלמדנו? להתנצל ולהסביר.
האם אפקטיבי? לא 

מהצד השני של המתח, ישנה הדאגה כמנגנון שכל כך מוכר לנו במיוחד באמהות , אבל לא רק. מהי הדאגה ואיזה מחשבות על העתיד. שוב, באופן סמוי הן נשענות על ההכרות שלנו עם עולם השליטה. כאילו שהדאגה תתן לי שליטה. אנו כל כך רוצות שיהיה לילדנו טוב, ואף פעם לא רוצות שיהיה רע (למעט מקרים שהם בספקטרום שאני כרגע לא מתייחסת אליו).

כדי לקרוא את כל הסיכום של השיחה על המהות הטבעית ולצפות בהקלטה עליכם להירשם לתודעה בריאה. לחצו כאן לפרטים>>