“מי שרוצה לומר את הדבר הנכון בזמן הנכון – צריך רוב הזמן לשתוק”.אוסקר ווילד

בימינו יש הרבה מודעוּת למה שנכנס לפה (גלוטן, קמח לבן, סוכר, מוצרי חלב…), אבל האם אנחנו גם במודעוּת למה שיוצא לנו מהפה? (:
האדם קיבל מתנה מופלאה: שפה.

רוב היממה אנחנו בתקשורת; תקשורת ממלאת את יומנו ואת עולמנו: תקשורת בדיבור, בוואטסאפ בטלפון החכם (אך הלא-בהכרח נבון), באימיילים, בפייסבוק, ובכל שאר שפע האפליקציות המגוונות. אנחנו יצורים חברתיים, תקשורת משפיעה באופן משמעותי על חיינו ועל הרווחה הנפשית שלנו. התקשורת מאפשרת לנו עושר של שיתוף, קירבה ואינטימיות.

עם זאת, תקשורת היא לעיתים קרובות גם מקור לחוסר הבנה, לתסכול, קונפליקט וקושי. או כמו שאומר הנסיך הקטן: “הדיבור הוא מקור כל אי-הבנה”.

איך לתקשר – לשוחח, לשתף, להקשיב – ועדיין להמשיך להיות במיינדפולנס ולא בטייס אוטומטי? איך להביא מודעות לדיבור כך שלא נכתוב דברים שאחרי 5 דקות נתחרט שלחצנו על כפתור ה-send? כיצד להפוך את התקשורת לשדה של תרגול של מודעות ושל דיבור מודע?

דיבור מיטיב הוא אחד ממרכיבי הדרך בת 8 המרכיבים שעליה מבוססת הדהרמה. לתקשורת מודעת יש שני חלקים: דיבור מודע והקשבה מודעת. בסדנה נלמד מהם ארבעת הסוגים של דיבור מיטיב ומהי הקשבה מודעת. נלמד ונתרגל.

למצגת ההרצאה לחצו כאן