“בוגרת הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב, שיחקה תקופה קצרה בתאטרון ובטלויזיה החינוכית, ואז עברה “”לגבעה ממול””, לאוניברסיטת תל אביב. שם סיימה תואר שלישי (דוקטור) בפילוסופיה. עוסקת במחקר של ספרות הזוהר ומרצה בתחום עד היום.
במקביל עוסקת שנים רבות בסוגים מגוונים של תנועה: ממחול לסוגיו בנעוריה, דרך פלדנקרייז, טאי-צ’י ומודעות דרך תנועה. בשנים האחרונות למדה אימפרוביזציה בתנועה אצל אילנית תדמור סטודיו PLAY. בוגרת הקורס להכשרת מורים לאימפרוביזציה בתנועה מטעם סטודיו PLAY. לאחרונה התחילה ללמד שיעורי אימפרוביזציה בתנועה, בסטודיו ובזום, ביניהם גם שעורי תנועה בתכנית שיקום לחולי פרקינסון.”
“בוגרת הסטודיו למשחק בהנהלת ניסן נתיב, שיחקה תקופה קצרה בתאטרון ובטלויזיה החינוכית, ואז עברה “”לגבעה ממול””, לאוניברסיטת תל אביב. שם סיימה תואר שלישי (דוקטור) בפילוסופיה. עוסקת במחקר של ספרות הזוהר ומרצה בתחום עד היום.
במקביל עוסקת שנים רבות בסוגים מגוונים של תנועה: ממחול לסוגיו בנעוריה, דרך פלדנקרייז, טאי-צ’י ומודעות דרך תנועה. בשנים האחרונות למדה אימפרוביזציה בתנועה אצל אילנית תדמור סטודיו PLAY. בוגרת הקורס להכשרת מורים לאימפרוביזציה בתנועה מטעם סטודיו PLAY. לאחרונה התחילה ללמד שיעורי אימפרוביזציה בתנועה, בסטודיו ובזום, ביניהם גם שעורי תנועה בתכנית שיקום לחולי פרקינסון.”
כשאני חושבת על חוסן אני חושבת על כוח, על סיבולת, על היכולת להסתדר ולתפקד גם בתוך סביבה לוחצת, מאיימת, או מתעמתת.
אבל איך בונים חוסן? על מה הוא נשען? האם זה משהו שאנחנו יורשים, משהו שרוכשים?
בכתבי המקובלים עולה תשובה מעניינת ולא צפויה לשאלות הללו, הקשורה בהבנת קיומנו כתלוי באיזון בין קצוות מנוגדים. במודל הקבלי כל הקיום תלוי בעשר ישויות הנקראות ספירות. הספירות הן נקודות קצה שביניהן זורמת החיות האלוהית, אשר בזרימתה מקיימת את החיים. אופי הזרימה, איכותה וכיווניה תלויים ביחסי איזון ושקילות בין הקצוות, הספירות.
איזון ושקילות מחייבים התבוננות הדדית, שיח ותקשורת. אלו, על פי המקובלים, הינם התמצית של זרימת החיים. כשהחיות זורמת – יש חוסן – חיבור גמיש, תחושת קשר בין מרכז לקצוות.
גופנו, על פי המקובלים נוצר, כמו כל החיים כולם, בתבנית הספירות. בגוף אפשר לחוש בבירור את תנועת הקצוות, את החיבור ואת ההפרדה ביניהם. מתי אנו יכולות לעמוד ולתמוך, מתי אנו מאבדות שיווי משקל. איפה יש גמישות, חיות ותנועה, ואיפה יש תקיעות, קושי ועייפות.
במפגש נתוודע לתמצית מתפיסת הספירות של המקובלים, וניקח ממנה השראה לחקירה קצרה של שיחת הקצוות בגופנו ולזרימה שהיא מאפשרת. מתוך כך נשוב ונשאל את עצמנו על מהותו של מושג החוסן.
לפרטים נוספים ניתן לפנות באמצעות דף הפייסבוק בלחיצה כאן.
כשאני חושבת על חוסן אני חושבת על כוח, על סיבולת, על היכולת להסתדר ולתפקד גם בתוך סביבה לוחצת, מאיימת, או מתעמתת.
אבל איך בונים חוסן? על מה הוא נשען? האם זה משהו שאנחנו יורשים, משהו שרוכשים?
בכתבי המקובלים עולה תשובה מעניינת ולא צפויה לשאלות הללו, הקשורה בהבנת קיומנו כתלוי באיזון בין קצוות מנוגדים. במודל הקבלי כל הקיום תלוי בעשר ישויות הנקראות ספירות. הספירות הן נקודות קצה שביניהן זורמת החיות האלוהית, אשר בזרימתה מקיימת את החיים. אופי הזרימה, איכותה וכיווניה תלויים ביחסי איזון ושקילות בין הקצוות, הספירות.
איזון ושקילות מחייבים התבוננות הדדית, שיח ותקשורת. אלו, על פי המקובלים, הינם התמצית של זרימת החיים. כשהחיות זורמת – יש חוסן – חיבור גמיש, תחושת קשר בין מרכז לקצוות.
גופנו, על פי המקובלים נוצר, כמו כל החיים כולם, בתבנית הספירות. בגוף אפשר לחוש בבירור את תנועת הקצוות, את החיבור ואת ההפרדה ביניהם. מתי אנו יכולות לעמוד ולתמוך, מתי אנו מאבדות שיווי משקל. איפה יש גמישות, חיות ותנועה, ואיפה יש תקיעות, קושי ועייפות.
במפגש נתוודע לתמצית מתפיסת הספירות של המקובלים, וניקח ממנה השראה לחקירה קצרה של שיחת הקצוות בגופנו ולזרימה שהיא מאפשרת. מתוך כך נשוב ונשאל את עצמנו על מהותו של מושג החוסן.
לפרטים נוספים ניתן לפנות באמצעות דף הפייסבוק בלחיצה כאן.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
