לאמן את שריר החמלה עצמית –  הרבה פעמים בזמנים של קושי הכי קשה  לנו להפנות מבט חומל לעצמנו ולאחרים. אבל אלו הזמנים בהם המבט החומל הכי נדרש לריפוי והזנה.

שלום חברות וחברים יקרות לדרך, אז אחרי שלמדנו ותרגלנו להיות החבר'ה הכי טוב'ה של עצמי, ולמדנו ותרגלנו להכיר ולהתמודד באופן מיטיב עם קול השופט'ת הפנימי'ת – היום נשים את זרקור המודעות על חמלה עצמית.

מהי חמלה עצמית? האם "מותר" לנו להפנות חמלה כלפי עצמנו? ואיך לעשות זאת?

בפאלית, בשפה שבה נכתבו לראשונה דבריו של הבודהה, המילה לחמלה זאת קארונה, שפירושה המילולי זה הרטט של הלב כשהוא פוגש כאב – של הזולת ושל עצמנו.

הבודהה אמר: גם אם תסרקו את העולם לאורכו ולרוחבו – לא תמצאו אדם הראוי לחמלה שלכן'ם יותר מכן'ם. לפי המחקרים של ד"ר קריסטין נף, יש לחמלה עצמית שלושה מרכיבים: מיינדפולנס, "קיינדפולנס" – נדיבות עצמית וטוב לב המופנה כלפי עצמנו, ואנושיות משותפת.

במהלך היום נתרגל את משפטי החמלה שלמדנו :

הלוואי שאהיה בחופש מסבל, גופני או נפשי

הלוואי שאמצא שלווה, גם בתוך קושי

אכפת לי מהכאב שלי

הלוואי שאדע להביא חמלה לעצמי.

ונתאמן להביא לעצמנו לאורך כל היום את המבט החומל, ההתייחסות החומלת וההתכוונות האוהבת.

נקודה להרהור: אפשר לנסות לשים לב מה חוסם את החמלה העצמית שלי? מה מאפשר אותה?