ד״ר נועה אלבלדה היא בעלת דוקטורט בחקר מוח ומטפלת CBT בעצימות נמוכה (liCBT). מעבירה הרצאות וסדנאות בנושאים הקשורים לרווחה נפשית וחקר מוח לארגונים ואנשים פרטיים. מומחית בהנגשת ידע מדעי וחיבור התובנות העולות ממנו לחיי היום יום של כל אחד ואחת מאיתנו.
ד״ר נועה אלבלדה היא בעלת דוקטורט בחקר מוח ומטפלת CBT בעצימות נמוכה (liCBT). מעבירה הרצאות וסדנאות בנושאים הקשורים לרווחה נפשית וחקר מוח לארגונים ואנשים פרטיים. מומחית בהנגשת ידע מדעי וחיבור התובנות העולות ממנו לחיי היום יום של כל אחד ואחת מאיתנו.
כלים אפקטיבים לניהול הסטרס בתקופה של מתח. סדרת מפגשים עם חוקרת המוח ד״ר נועה אלבלדה בה נבין את החשיבות של מנגנון הסטרס, וכיצד הוא תורם לנו, אבל גם מתי הוא מתחיל להזיק- ומה ניתן לעשות כדי לנהל אותו באופן בריא.
מחקרים מראים שסטרס יכול לפגוע בבריאות שלנו, אבל שהחוויה של סטרס אינה תמיד מזיקה כשלעצמה, אלא השילוב בין מצבי מתח לבין התפיסה שהם פוגעניים מחולל הרבה מהנזק.
כלומר – גם במצבי לחץ כמו מלחמה, יש לנו מה לעשות כדי לשמור על הבריאות שלנו דרך הבנת מנגנון הסטרס וטיפוח גישות וארגז כלים תומך.
התפיסה הרווחת נוטה להדגיש את הקשר שבין סטרס לבין השלכות בריאותיות מורכבות, כמו פגיעה במערכת העצבים או קשיי שינה. אולם, חקירת המנגנונים המוחיים מעלה כי לאופן שבו אנו תופסים את הסטרס ישנה השפעה על התגובה הפיזיולוגית והנפשית. למעשה, סטרס עשוי לתמוך בחידוד המיקוד ובגיוס אנרגיה, ואף להוות הזמנה לחיזוק החיבור האנושי והתמיכה ההדדית.
מפגש 1: כשאנחנו אומרים סטרס – למה בדיוק אנחנו מתכוונים?
איך הפך מנגנון שהציל את אבותינו מטורפים לגורם שמעסיק את הרפואה המודרנית ללא הפסקה? השימוש היומיומי במילה "סטרס" נוטה להשטיח תופעה פיזיולוגית מורכבת ורבת פנים. במפגש זה נבקש להגדיר מחדש את המושג מתוך מבט מעמיק על המנגנונים המצויים בבסיסו, מעבר להגדרות השגורות. נחקור כיצד המערכות המולדות שאפשרו לאבותינו לשרוד בסביבה מאיימת, פועלות ומתרגמות את המציאות המודרנית לכדי תגובה גופנית מתמשכת. דרך בחינה של התפתחות הידע המדעי, נצלול אל הפיזיולוגיה של תגובת הדחק ונכיר את המכניקה שדרכה המוח והגוף מגיבים לאתגרים. נבחן את ההבדלים המהותיים שבין סטרס אקוטי (נקודתי), המהווה משאב חיוני לגיוס אנרגיה ומיקוד, לבין סטרס כרוני והמחיר הביולוגי שהוא גובה ממערכות הגוף. הבנה מעמיקה זו של הפיזיולוגיה היא תשתית הכרחית לחקירה של חוסן ולזיהוי האפשרות להתמודדות מיטיבה.
מפגש 2: המפגש בין המוח, הגוף והנפש – סטרס ומערכת החיסון
במפגש זה נבחן את הקשר ההדוק והדו-כיווני בין הנפש לגוף. נלמד כיצד הורמוני סטרס משפיעים על היכולת של מערכת החיסון להגן עלינו, מדוע מתח מתמשך מעלה את הסיכון למחלות דלקתיות ואיך המערכת החיסונית עצמה "משוחחת" עם המוח ומשפיעה על מצב הרוח שלנו. נבין מה חשוב שנעשה בתקופת של לחץ מתמשך – כמו מלחמה כדי לשמור על המוח והבריאות שלנו.
מפגש 3: על הקצה – הקשר בין סטרס, חרדה ודיכאון
מדוע סטרס נחשב לגורם הסיכון המרכזי להתפתחות הפרעות חרדה ודיכאון? ננתח את המנגנונים המשותפים במוח שמקשרים בין תחושת איום מתמשכת לבין ירידה ברווחה הנפשית. נבין מתי תגובה נורמלית לאירועי חיים הופכת להפרעה קלינית וכיצד הבנת המנגנון מאפשרת לנו להתערב בזמן במיחוחד בתקופת מלחמה.
מפגש 4: איך סטרס מעצב אותנו מילדות לבגרות?
ההשפעות של סטרס על המוח בעוברות ובינקות. האם המוח שלנו מוכתב מראש? במפגש האחרון נדבר על הפלסטיות של המוח והרגישות שלו לסטרס בנקודות זמן קריטיות.
נבין מדוע סטרס בתקופת העוברות והינקות משאיר חותם ביולוגי כה משמעותי על התפתחות המוח ומה המשמעות של ממצאים אלו על יכולת העמידות (Resilience) שלנו כאנשים בוגרים.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
