ד"ר אסף פדרמן מלמד דהרמה ומדיטציה, מטפל, מתגורר בחיפה. מחבר הספרים "מיינדפולנס: שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי", ו"דברי אמת": תרגום מוער של הדהמפדה. אסף למד פילוסופיה לתואר ראשון, לימודים בודהיסטיים לתואר שני, והשלים דוקטורט בפסיכולוגיה. במשך שבע שנים הוביל את התוכנית להכשרת מורי מיינדפולנס במכון מודע במרכז הבינתחומי הרצליה. מתרגם, כותב, מצייר.
ד"ר אסף פדרמן מלמד דהרמה ומדיטציה, מטפל, מתגורר בחיפה. מחבר הספרים "מיינדפולנס: שינוי נפשי באמצעות אימון מוחי", ו"דברי אמת": תרגום מוער של הדהמפדה. אסף למד פילוסופיה לתואר ראשון, לימודים בודהיסטיים לתואר שני, והשלים דוקטורט בפסיכולוגיה. במשך שבע שנים הוביל את התוכנית להכשרת מורי מיינדפולנס במכון מודע במרכז הבינתחומי הרצליה. מתרגם, כותב, מצייר.
רני עובדיה מלמדת דהרמה ומדיטציה בעמותת תובנה ובמסגרות אחרות.
מייסדת בית הסנגהה, חברה בדהרמה מעורבת חברתית, עובדת כפסיכולוגית קלינית, אם לשלושה, סבתא לשניים.
מייסד עמותת ”תובנה” ואחד מהמורים הרוחניים המובילים בישראל. במהלך 20 השנים האחרונות לימד את תורות הלימוד הבודהיסטיות ותרגול מדיטציה בפני אלפי אנשים.
שיתופים וחיות אישיות, לצד תובנות שנאספו לאורך הדרך
הצטרפו אלינו למפגש השראה שבו המורים בפאנל ישתפו מה הוביל אותם לתרגול, עם איזה אתגרים התמודדו ועדיין מתמודדים, כיצד הם נתמכים בדהרמה לאורך הדרך?
אני עוסק במיינדפולנס, כתבתי ספר, ולימדתי הרבה את החשיבות באימון התודעה למיינדפולנס, לשים לב לדברים מסויימים- אבל השיחה היום היא הזדמנות לדבר מעבר למיינדפולנס, מיינדפולנס בתוך הדהרמה , בתוך החיים הבודהיסטים, הדרך כוללת הרבה יותר ממיינדפולנס.
וכשאני מסתכל על הדרך, ואיך זה השפיע עלי.
אחד מהם – אם אתם מכירים את הדרשה הראשונה של הבודהה, והוא דיבר על דרך אמצע. אבל אמצע בין מה למה? זה לא אמצע שהוא פשרה.
אלא אמצע בין סיגוף עצמי, לבין רדיפה אחרי הנאות חושים.
אפשר לשאול מהי נקודת האמצע בין סיגוף להנאה. אבל זה לא בדיוק העניין. העניין הוא שאנו מבינים, וגם מקבלים את ההנחייה, שהרדיפה אחרי העינוי עצמי, או נהנתנות לא מובילה אותנו למקום טוב.
היו לי תקופות שהייתי באחד הכיוונים האלו, והדהרמה זה לימוד שאנו עושים ביחד. אנו שומעים ויכולים לשאול האם זה עיקרון שעוזר לכוון את החיים.
היו תקופות שחייתי בסוג של סיגוף שהלך והצטמצם , באיזה שהוא שלב זה היה יותר מדי.
חייתי פעם באיזה דירה, כשלמדתי באוניברסיטה, התחילו להגיע עכברים, ובאיזה שלב היתה תקלה בגג, יום אחד מישהו הגיע, ראה אותי בפנים מבשל על גזיה, ומתמודד עם הפלישה של בעלי החיים. זה היה סימן, האם צריך לחיות כך. האם יש תועלת במצב הזה.
ומצד שני היו תקופות שרציתי עוד. להנות מדברים מסויימים, גם חומריים. והרגשתי איך הכיף הזה סוחב את התודעה והחיים למקום לא מדוייק , לא משקף. ההשתוקקות לעוד, יוצרת השתוקקות נוספת.
כל אחד ואחת מכם יכולים לבדוק את העיקרון הזה בחיים שלכם.
ההצעה הזאת שיש דרך ,היא דרך אמצע, שמובילה את התודעה שלנו לחופש והשקטה, ושמחה מסוג מעודן. זה רעיון מעורר השראה. אם אנו מחפשים משהו שיכוון את החיים שלנו , זה משהו שראוי להשתמש בו.
איך אפשר בכלל לרצות משהו אחר.
והאפשרות לקבל השראה מחברים שהלכו בדרך הזאת, המטפורה של דרך מאוד מוצלחת . פוגשים אנשים שאולי חלק הלכו את הדרך הזאת יותר מאיתנו, ואפשר לקבל השראה. מי שהלך את הדרך יודע איפה לא כדאי לפנות. לפעמים מישהו עוזר לנו.
כשהבודהה הציג את זה, הוא הציג דרך כוללת. התייחס כשמונה היבטים. והיבטים הללו כוללים הרבה מהחיים שלנו, וזה מה שהופך את זה לכל כך מעניין ורלוונטי.
מדובר איך אנו חושבים, השקפה, איך מכוונים את התודעה, מה הכוונה שלנו? איך מדברים? איך אנו פועלם באופן מיטיב? איזה אורח חיים אנו מנהלים? הרחבה של הפעולה. איך אנו משקיעים את המאמץ? ואז איסוף התודעה עם המיינדפולנס וסמדי.
שמונת הנתיבים הם העטיפה , שכל אחד מהם הוא גם הנחיה, וגם התנסות וגם תרגול, שאמורים להוביל אותנו להכרה במשהו אחר במציאות של כל אחד ואחת מאיתנו.
לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.
