אנחנו נדגיש כל מפגש להיבט מסויים של הדרך בעלת שמונת המרכיבים, ואנחנו נעסוק בכך מתוך ההתייחסות להתמודדת עם משבר, קושי, משבר ומחלה. וננסה לראות כיצד הדרך הזאת יכולה להיות.
אז חשוב שנדע, שהדרך היא לא תיאורטית, אלו לא רעיונות שצריך להבין ולהכיר, אלא דרך שאנו סוללים ובונים בתוך חיינו. בכלל, בעיני הבודהה היה אדם שחיפש דרך פרקטית, וישימה כדי לשחרר את עצמו, ואת כל מי שרצה לשמוע, מהסבל המיותר, של הקיום הרגיל, שהתודעה מרעיפה על עצמנו.

הדרך שהבודהה גילה ולימד, מטרתה מאוד פשוטה וישירה, לגלות לנו אפשרויות, להנכיח חופש בחיים שלנו, לא משנה מה הגיל, מה המגדר, ולא משנה אם אנו נזירים או לא נזירים- זאת דרך אוניברסילית לכל מי שרוצה.

אני בדיוק חוזר מריטריט בעין דור, ואומרים איך אפשר- צריך להיות נזיר. אבל זה לא כך, הבודהה הציע את הדרך לכל מי שרוצה.  הוא גם המליץ על נזירות, זה היה מקובל אז. אז גם שם היה קיים מסלול של להקדיש את עצמנו לדרך רוחנית. אבל הוא לימד גם אנשים בית.

הוא אמר “אם יש משהו שכדאי להאמין בו- זה שלפעולות שלנו יש תוצאות” . אם אנו מאמינים שיש לפעולות שלנו תוצאות, זה מה שצריך, ואת השאר נגלה.
הוא אמר תחוו בעצמכם, אל תלכו אחרי דרך של מישהו אחרת , בלי לבדוק. הדרך היחידה היא ליישם בהתנסות הישירה, להפנים ולתרגל, ואם זה מוביל לתוצאות טובות ליישם, אם לא- לחפש משהו אחר.

זה אומר שהחופש בידיים שלנו, אנחנו לא צריכים להאמין שום דבר באמונה עיוורת, אלא לקחת דברים שנוגעים בנו, ולראות מה זה פוגש בתוכנו, והאם יש סקרנות פנימית להתנסות, והחוויה תנחה אם להמשיך או לחפש משהו אחר.

הבן אדם חופשי לגלות ולסלול לעצמו את הדרכים.